משפחה גאה ושמחה בהפתעה

בגיל 31, ליאון ארחימוביץ' ובן הזוג שלו, אסף הרגישו מוכנים להפוך להורים. הם לא יכלו לצפות שיהפכו להורים לשני ילדים בין לילה: תינוקת בת שבועיים ואחיה בן השנתיים.

בהחלטה משנה חיים, ליאון, שעובד כפלנר בנובה, ואסף החליטו להפוך למשפחה אומנת לשני אחים שנזקקו באופן דחוף למשפחה חמה ואוהבת. סקרנים? גם אנחנו היינו. אז התיישבנו עם ליאון לשיחה על הקריירה, החיים, המשפחה והחלומות שלו. 

ליאון, מה הסיפור שלך?

נולדתי באוקראינה ועליתי לישראל כתינוק. אמא שלי גידלה אותי ויש לי את מלוא ההערכה אליה ולאיך שהתמודדה עם החיים כמהגרת וכאם יחידנית. אמא שלי תמיד התרכזה בלעשות את הדבר הנכון, וחינוך תמיד היה בעדיפות עליונה בשבילה. אז צעדתי בשביל שהיא התוותה, למדתי הנדסה תעשייתית ואז MBA - שניים במחיר של אחד, כדי לספק את הסקרנות האקדמית שלי ואת תחושת הגאווה של אמא שלי.

היום, אני נשוי באושר לאסף, מוסיקאי, ויחד אנחנו מגדלים שני ילדי אומנה שהם בבת עיני.

עבדתי במספר חברות כפלנר, אבל כבר ידעתי שאני רוצה לעבוד בנובה במשך כמה שנים. התראיינתי בנובה לפני כמה שנים, וזה לא הסתדר משום מה. אבל לא ויתרתי, וכמה שנים מאוחר יותר, הבחנתי במשרה פנויה נוספת של פלנר. הייתי נחוש להצטרף לחברה, אז שוב הגשתי מועמדות, והנה אני כאן. לפעמים זה רק עניין של תזמון.

למה רצית לעבוד בנובה?

נמשכתי לטכנולוגיה, לדינמיקה, ולאנשים שעובדים כאן. היא נראתה כמו חברה חדשנית ביותר מבחוץ, עכשיו כשאני פה כבר שנה וחצי, אני גם יודע שלנובה אכפת מאיתנו ושרווחת העובדים היא בראש עדיפות ההנהלה. ויש גם את המשרדים היפיפיים והעובדה שכיף לעבוד ולבלות עם האנשים.

אני אוהב את הדינמיקה, הקצב המשתנה וההתפתחות התמידית. הדרישות בעבודה שלי משתנות על בסיס יומיומי, הדברים מאוד ורסטיליים, סדרי העדיפויות משתנים כל הזמן, ואני נדרש להיות גמיש, להתאים את עצמי במהירות ולתת שירות מצוין לעמיתי לעבודה. פלנר עושה עבודה דומה בכל ארגון, אבל פה בנובה, יש טאץ' נוסף שאני אוהב.

הפכתם למשפחה די בין לילה. איך זה קרה?

אסף ואני תמיד ידענו שאנחנו רוצים משפחה גדולה. היינו כבר בתהליך של הורות משותפת עם שתי נשים מקסימות כשמצב משפחתי בלתי צפוי קרה, ומישהו צריך היה לתפוס יוזמה ולוודא ששני ילדים יקבלו בית יציב ואוהב.

ברוב המקרים, זה תשעה חודשי הריון, ויש זמן להתרגל לרעיון של הורות. במקרה שלנו, היינו זוג נשוי רגיל שפתאום הפך למשפחה בת ארבע נפשות והיה צריך להתרגל להתמודדות עם המצב המתהווה. היינו ברי מזל מספיק להיות מוקפים במשפחה ובחברים אוהבים ותומכים, והם עזרו לנו מאוד.

על אף האתגרים שהפתעה זו העמידה בפנינו, אנחנו מרגישים כל כך ברי מזל שהפכנו להורים לשני ילדים מקסימים ומבינים בכל יום כמה המסע שלנו מיוחד וקסום. זה מרגיש לנו כמו יד הגורל. זה כמעט לא יאמן שבמהלך מגפה עולמית, הפכנו להורים ללני ופיטר.

בוא נלך קצת אחורה בזמן: איך פגשת את בן זוגך?

אסף הוא הזוגיות הרצינית הראשונה שלי, ונפגשנו באינטרנט. בהתחלה, שנינו לא היינו בטוחים לאן זה יוביל, אבל די מהר הבנו שאנחנו מאוהבים ועברנו לגור יחד.
גדלתי במשפחה קונסרבטיבית, ולא סיפרתי לאמא שלי ולאבא החורג שלי על אסף עד שהוא הציע לי נישואין.

רגע! אתה חייב לספר לנו על ההצעה

היינו יחד כבר כמה זמן כשהחברים שלנו הודיעו שהם מתכננים להתחתן בפריז. אמרתי לחברים שלי שבזמן שנהיה בפריז, אני מתכנן להציע נישואין לאסף. חשבתי שדיסנילנד או מגדל אייפל יהיו רקע מושלם להצעה שלי. מה שלא ידעתי זה שאסף תכנן להקדים אותי, ולהציע לי נישואין במהלך טיול רומנטי לעיר העתיקה בירושלים ארבעה חודשים לפני הנסיעה לפריז.

התחתנו בווגאס ואחר כך עשינו מסיבה גדולה עם חברים ומשפחה בישראל. 

אפשר לאתגר אותך קצת? הסיפור של נשמע כמו טיול בפארק, בעוד שהרבה להט"בים חווים אתגרים וקשיים.

בהחלט, במקרים רבים החיים כלהט"ב יכולים להיות מאתגרים מאוד. אבל למרבה המזל עבורי ועבור אסף - הדרך שלנו הייתה חלקה יותר, על אף שלא תמיד קלה. המשפחה של בן-הזוג שלי קיבלה אותו בדיוק כפי שהוא. במקרה שלי, להורים שלי לקח קצת זמן להתרגל לרעיון.

גדלתי בבית קונסרבטיבי שבו הכל היה צריך להיות לפי הספר: לסיים תיכון, ללכת לאוניברסיטה, להיות סטודנט מצטיין (בעיקר במתמטיקה), להתחתן, לעשות ילדים. תעשה את כל זה ואמא שלך תהיה מאושרת. המסר היה שלהיות שונה זה לא בסדר. כילד בבית ספר, ספגתי כל מיני עלבונות מילדים סביבי. אז עשיתי את הדבר הנכון, כי לא רציתי להיות שונה.

אחרי שסיימתי תיכון, נעשיתי יותר מודע למשיכה שלי לגברים ובחרתי לחיות באושר, בגאווה ובפתיחות. אבל כיון שההורים שלי לא כל כך פתוחים, זה היה קשה לספר להם, וחששתי מהתגובה שלהם. אחרי שאסף הציע לי נישואין, הבנתי שהגיע הזמן להתמודד עם זה. סיפרתי לדוד ולדודה שלי שאני גיי, והם תמכו בי מכל הלב. הם הצטרפו אלי כששיתפתי את אמא שלי. הייתה קצת דרמה שם, אבל בסוף היום, היא אמרה שהיא תאהב אותי ותתמוך בי לא משנה מה.

היום, באיזשהו אופן, אני יודע שמילאתי אחר הציפיות של ההורים שלי: למדתי לימודים אקדמיים, יש לי קריירה בחברת הייטק נהדרת, אני נשוי באושר ויש לי שני ילדים וכלב. מה עוד אמא שלי יכולה לרצות?

אני מרגיש שאני חי חיים מאוד רגילים והחברה מקבלת אותי, את המשפחה שלי, ואת הבחירות שלי בחיים. 

מה החברים שלך לעבודה לא יודעים עליך?

הייתי רקדן מחול מודרני, וחלק מלהקת מחול ואפילו נסענו לחו"ל יחד. הריקוד ממלא לי את הנשמה. אני יודע שרקדן גיי זה סטריאוטיפ, אבל אני מבטיח לך שלא כל רקדן הוא גיי, ולא כל גיי הוא רקדן😊 

מה המוטו שלך בהורות?

 אני מלמד את הילדים שלי שזה בסדר להיות שונה בדיוק כמו שזה בסדר להשתייך. אני רוצה שהם אף פעם לא יפחדו לומר מה הם חושבים וללכת באותנטיות אחרי הלב, האמונות והתשוקות שלהם. אני לא חונכתי כך, ולכן חשוב לי לגדל אותם בסביבה פלורליסטית ומגוונת, בה ידעו שיש להם בחירה להיות מי שהם רוצים להיות.

אסף ואני הפכים גמורים בכל כך הרבה מובנים. אני אוהב ספורט, הוא אוהב את הספה, אני אדם של בוקר, הוא ינשוף לילה, אני עובד בתעשיית ההייטק והוא מוסיקאי. ויש לנו סגנון הורות שונה.

שנינו היינו מוכנים להיות הורים, אבל אני ההורה האחראי יותר, המטפל, האחראי לייצר גבולות, אחראי לכל ההיבטים הבירוקרטיים ואסף הוא זה שמפנק את הילדים, מחבק אותם ונותן להם קצת שחרור מהגבולות.

אז הילדים מקבלים את המיטב משני העולמות, חום, חיבוקים, גידול הולם, חינוך, כל מה שהם צריכים ברמה החומרית וגם שגרה בריאה, שלצערי, לא הייתה להם בבית הקודם שלהם.

הילדים תמיד בראש מעייני וליבי ואני מוצא את עצמי במהלך היום עסוק במחשבות על צרכי היומיום שלהם. להיות הורה זו משימה מעייפת ולפעמים אפילו קשה. אבל כשאנחנו מקבלים חיבוק מפיטר או חיוך מלני הלבבות שלנו נמסים. פתאום כל הקשיים פשוט נעלמים.

מסר לעולם...

תחיו בחופשיות, באותנטיות ותוודאו שאתם תורמים תרומה משמעותית לחברה ולעולם.