ממשרת סטודנט למהנדס מוצר במשרה מלאה: אלון פלמור על המסע שלו בנובה
אין דרך ליפות את זה- המעבר מהאקדמיה לתעשייה הוא מעבר מאתגר ואנחנו רואים את זה עם הסטודנטים שלנו.
אלון פלמור, מהנדס מוצר בנובה עשה זאת בדרך קצת אחרת, מלאה בלמידה, נחישות והתמדה - הוא אפילו מצא את "המקום שלו" ואת תחום העיסוק הייחודי שמרתק אותו, תוך כדי שהוא סטודנט במשרה מלאה! אז רצינו לשמוע את סיפורו של אלון, ועל הדרך, דיברנו איתו על הלימודים, על עיצוב מכני, על העבודה היומיומית, על האנשים כאן בנובה ואפילו שמענו את הטיפים היעילים אותם הוא שמח לחלוק עם סטודנטים בתחילת דרכם.
אלון, ספר לנו קצת על על עצמך.
אני אלון, אני בן 29, במקור מרמת גן וגר כרגע בתל אביב. הצטרפתי לנובה ב-2019, כסטודנט במהלך השנה השלישית ללימודים, עבדתי כאן במשרת סטודנט כמהנדס מוצר בצוות Elipson עד לסיום הלימודים שלי.
מה למדת?
למדתי הנדסה מכנית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. לקראת סוף התואר שלי, התחלתי לעבוד במשרה מלאה כמהנדס מוצר, וזה גם מה שאני עושה היום.
השילוב בין הלימודים כסטודנט לעובד הייטק עבר חלק?
העומס בעבודה גדול יותר, זה בטוח. אז ציפיתי שהציונים שלי ירדו, אבל בעצם, בדיוק ההיפך קרה! אולי כי הייתי עסוק כל הזמן וקיבלתי פתאום יותר פרספקטיבה ותובנות, ואולי כי זה נתן לי את האפשרות לתרגל את כל התיאוריה שלמדתי ותרם לשיפור בלימודים - מה שבטוח זה שהציונים שלי זינקו למעלה פתאום! הצוות של נובה מדהים ותמיד שמח מאוד לעזור. תמיד היה לי עם מי להתייעץ ואת מי לשאול שאלות על דברים שלמדתי. כשמשהו בלימודים לא היה לי ברור, קראתי עליו קצת באינטרנט ואז דיברתי עליו עם אחד המומחים כאן בנובה.
אז בניגוד לפחדים שלי, ההצטרפות לנובה ממש קידמה אותי בלימודים, והיא גם נתנה לי מוטיבציה יומיומית. במקום להיות "רק סטודנט" שמחליט אם ללכת לשיעור או לא, הייתה לי ממש אחריות, שעזרה לי למנף את ההצלחה שלי גם כסטודנט וגם כאיש מקצוע. שמחתי מאוד לקבל את ההזדמנות לשלב את הלימודים באוניברסיטה יחד עם העבודה בהייטק.
איך הגעת לנובה?
מודה שהיה לי מזל, מצאתי עבודה בנובה מהר מאוד. הייתי בראיון עבודה בחברה אחרת במקביל לראיון בנובה, והתלבטתי בין נובה לבין החברה השנייה. רוסטי טאליס מצוות Elipson עודד אותי לבוא. שירתנו יחד בצבא, ביחידת 81, והוא זכר אותי משם. הוא סיפר לי על נובה ואמרתי לו שאשמח לשמוע עוד.
יצא לך לעבוד עם רוסטי טאליס אחרי שהצטרפת לנובה?
רוסטי ואני עבדנו באותו הצוות, אז יצא לנו לעבוד ביחד. בהתחלה הסתמכתי עליו הרבה. הרגשתי נוח לשאול אותו שאלות כי הוא חכם מאוד, הוא נחמד מאוד, והוא גם יודע איך להסביר דברים ולהפוך מידע לנגיש.
איך הרגשת במהלך ראיון העבודה ותהליך הקבלה לנובה?
אני לא יודע אם זה ככה אצל כל המרואיינים, אבל מנהל הגיוס ביקש ממני לפתור בעיה אמיתית שהצוות שלו התמודד איתה. הוא אמר לי "תראה, יש לנו מודול עליו אנחנו עובדים, איך אתה מציע שנפתור אותו?" וזו הייתה שאלה מעניינת, בעיקר כי הייתי רק סטודנט ולא היה לי מושג על מה החברה עובדת. התכוננתי לראיון וקראתי על המוצרים של נובה באינטרנט, אבל הייתי חייב להודות שלא הבנתי את מה שקראתי, מילים שבהם אני משתמש באופן יומיומי היום, היו לי זרות מאוד אז. בשלב מאוחר יותר בראיון, קלטתי שהמראיין מבין איך אני מרגיש, והוא עזר והוביל אותי בתהליך. הבנתי והערכתי את העובדה שהוא בוחן את תהליך החשיבה שלי ולא את הידע שלי. התחברתי אליו גם כאדם, מה שגרם לי לרצות להצטרף לחברה. זה אולי יישמע מוזר, אבל אפילו נהניתי מהראיון השלישי והאחרון. הייתה לי כימיה טובה עם המראיין וזה מה ששכנע אותי להמשיך ולהצטרף לנובה.
איך הדברים התפתחו אחרי שסיימת את הלימודים?
מאוד נהניתי מהתפקיד שלי בצוות Elipson. שמחתי לעבוד כמהנדס המוצר אבל ידעתי שעיצוב מכני מעניין אותי. לאורך כל הלימודים שלי, המסר שהועבר אלינו היה שעיצוב מכני מעניין יותר בגלל שהוא עוסק בהיבט המכני של המערכת כולה. נדרש ידע רב בגיאומטריה והרבה תכנון כדי להבין איך לחבר בין דברים, אבל גם אני גיליתי באופן אישי שזה מעניין מאוד.
במהלך השנה וחצי בהם עבדתי בנובה כסטודנט, עדיין רציתי לקבל תפקיד בעיצוב מכני. אבל כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לחפש משרה מלאה בתוך החברה, אמרו לי שאין משרות פנויות בתחום - והציעו לי משרה כמהנדס מוצר בצוות אחר, Stand-Alone. חשבתי על זה והבנתי שזה יכול להיות מעניין, כי זה בכל זאת תפקיד עם היבט מכני, למרות שלא מדובר בעיצוב או הנדסה מכנית פר אקסלנס. זה תפקיד שאפשר להגיע אליו מכיוונים שונים כמו הנדסת חשמל, הנדסת חומרים ועוד. בחרתי לקבל את ההצעה, והיום אני מבין כמה התחום מעניין אותי, העבודה על המערכת היא כיוון רחב יותר וגם מאתגר יותר לדעתי.
כשסיימת את התואר, היה לך ברור שאתה רוצה להמשיך בנובה?
חד משמעית, ללא ספק. אפילו לא בדקתי חברות אחרות או פתחתי את הלינקדאין כדי לראות הצעות, כדי שלא אתפתה, והיו לזה כמה סיבות: קודם כל, נובה היא המקום שלי. היה לי נורא כיף בסביבת העבודה שלי. כולם מאוד נחמדים, תומכים ותמיד מוכנים לעזור וללמד אותך. עוד לפני שעבדתי בנובה במשך שנה וחצי, ידעתי שזה מקום טוב מאוד. הרגשתי, שמעתי וידעתי שיש לי השפעה על הפרויקט דרך הדברים שעבדתי עליהם. הרגשתי טוב כשמנהל הפרויקט ומובילי הצוות התייעצו איתי ואמרו לי דברים כמו: "אלון, אני צריך אותך בזה."
סיבה נוספת היא שהרגשתי שיש עליי הרבה אחריות ושיש לי השפעה אמיתית. אהבתי את זה. עוד סיבה היא התנאים של נובה: החל מהאמצעים שעומדים לרשותנו ועד לאיזון בין העבודה לחיים. שעות העבודה סבירות ביותר - וזה משהו שעובדים עליו כאן קשה מאוד. כלומר, אם אין משבר אמיתי, ואין הרבה כאלה, לא יבקשו ממני לעבוד עד מאוחר. בעצם, אם אני עובד עד מאוחר, המנהל שלי הוא זה שיבוא להגיד לי, "אלון לך הביתה. כבר מאוחר". זה משהו שאני ממש מעריך כי בצבא עבדתי 24/7, ולמרות שאהבתי את העבודה שלי, אני שמח מאוד שיש לי חיים מעבר לעבודה, שאני יכול לקיים שגרה וליהנות מהחיים.
מעבר לכל הדברים האלה, אני מתפתח ולומד, ויש לי כאן חברים. כל אלה ועוד גרמו לי להחליט להישאר בנובה ויהי מה.
איך היית מתאר את התרבות בנובה?
אני מדבר על נובה עם האחים שלי, החברים שלי וההורים שלי והתגובות שלהם הם תמיד "ואוו, נובה זה מקום נהדר לעבוד בו, או אני רוצה שהבן שלי, או האח שלי או מישהו שאני מכיר יעבוד שם, או יש לי חבר להמליץ עליו..." רוב העבודה כאן נעשית כשהעובדים שמחים ובמצב רוח טוב ותמיד יש כאן עבודת צוות, הרבה צחוקים והומור. בו זמנית, המקצועיות כמובן ברמה גבוהה. כשמחברים את הכל יחד, זה הופך את נובה למקום עבודה מאוד אטרקטיבי.
ומה לגבי העבודה עצמה? איך היית מתאר אותה?
אנחנו עובדים בתעשייה כל כך ספציפית, כך שכמעט אף אחד מחוץ לתעשייה לא יודע באמת מה אנחנו עושים. ואם אני מנסה להסביר את זה, אף אחד לא מבין על מה אני מדבר. מה שאנחנו עושים מאוד מורכב, אבל החדשות הטובות הן שאנחנו מפתחים טכנולוגיה מדהימה!
מה אתה עושה בזמנך הפנוי?
אני עושה הרבה ספורט ואני אוהב להתאמן. אני גם מאוד אוהב לקחת קורסים ב-Udemy, אני נרשם לקורסים המעודדים העצמה אישית ולקורסים שמרחיבים את הידע הכללי שלי. אני גם מנגן על פסנתר, אבל לצערי אני לא יכול להעביר את הפסנתר לתל אביב - אז אני מבקר את ההורים הרבה ומנגן אצלם.
יש לך טיפים או עצות שתוכל לשתף עם סטודנטים להנדסה שעומדים לסיים את הלימודים שלהם?
תכתבו את קורות החיים שלכם כמה שיותר מוקדם, ותיגשו לכמה ראיונות שרק אפשר - גם אם אתם משוכנעים שאין לכם זמן, וגם אם יש לכם הרבה מבחנים. פשוט תעשו את זה. הסיבה לעשות את זה היא שלא משנה מה יקרה - אתם תלמדו, אפילו אם תיכשלו. ראיונות עבודה דורשים תרגול ולמידה. להיות מרואיין זה עניין בפני עצמו, והדרך ללמוד לעשות את זה היא על ידי השתתפות בכמה שיותר ראיונות. אני מציע גם ללמוד היטב לפני שניגשים לראיון, לעבור על הרבה חומר תיאורטי ולחפש בגוגל כל מיני שאלות שיכולות לעלות בראיון.
עצה נוספת היא לוודא שהעבודה בה אתם עובדים כסטודנטים תואמת את התחום אותו אתם לומדים. זו דרך נהדרת להיכנס לתעשייה, כי הרבה יותר קשה למצוא משרה התחלתית מאשר משרת סטודנט. זה גם יקנה לכם יתרון משמעותי וזמן ללמוד. נובה התחשבה מאוד בצרכים שלי כסטודנט, וזכיתי להרבה זמן חופשי וגמישות כדי שאוכל ללמוד למבחנים. נהניתי משני העולמות ואני ממליץ על זה בחום!
כשאתם מתקבלים למשרת סטודנט, אל תתביישו לשאול כמה שיותר שאלות. גם אם זה גורם לכם להרגיש פחות חכמים. בסופו של דבר, ככה תלמדו יותר ותהיה לכם הבנה מעמיקה על מה אתם עובדים.
העצה האחרונה שלי, היא פשוט תשמרו על צניעות. אל תחשבו שאתם יודעים הכל רק מפני שלמדתם הנדסה במשך שנים. ברגע שקיבלתם את הזימון לראיון העבודה או את המשרה, אתם צריכים להוכיח את היכולות שלכם, לא את הידע שלכם. אז תבואו צנועים. יש לכם משהו ללמוד מכל אחד, אז כדאי שתיעזרו באנשים סביבכם כמה שיותר.
